ויקהל - פקודי תשפ"ו

דע מה שתשיב
פעם שאל כומר את ר' יהונתן אייבשיץ זצ"ל, אודות שני דברים המקובלים ביהדות, האחת היא מה שידוע שאם רואה אדם כלב רץ לקראתו, ישב ויאמר 'ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו', והשנית, שאם רואה אדם, תלמיד חכם, יש לו לעמוד מפניו. ושאל אותו רשע, איך ינהג יהודי שבא לידו שני המקרים גם יחד? האם ישב או יעמוד? השיב ר' יהונתן: 'פוק חזי מאי עמא דבר', ולכן הציע ר' יהונתן 'בוא נצא אני ואתה לשוק, ונראה היאך העם נוהג, לשבת? או לעמוד? ומזה נמצא תשובה לשאלתך' (כתר תורה, משפטים תשפ"ו).

נקמת ה' לשם שמים
פעמים שחייבים לנקום, כי אין אדם שיבליג על פגיעה בהוריו ואף אדם לא ימחל על פגיעה בבניו. משה ציווה 'לתת נקמת ה' במדין' כי מחאתו היתה על הפגיעה באבינו שבשמים. ואילו הקב"ה דרש את 'נקמת בני ישראל' על הפגיעה בבניו אהוביו. במדרש מבואר, שהקב"ה נוקם ונוטר לאומות העולם, משום שרצון ה' 'לעשות נקמה בגוים' עבור כבודם של בניו אהוביו. במלחמת עמלק ומדיין נבחרו אנשים מובחרים וצדיקים, מפני שעמלק הוא אויבו של הקב"ה וכן במדיין הם 'צוררים לכם', מדובר בנקמה עבור כבוד שמים, לכן צריך דווקא אנשים צדיקים ויראי חטא למען ינקמו לשם שמים (תורת חסד ב, עמ' שכג).

הפסקת חשמל באולם חתונה
זוג שהזמין אולם חתונה, וארעה הפסקת חשמל, כך שהחתונה עברה בחושך וללא חשמל, בעל האולם טוען שצריך לשלם לו, ואילו בעלי השמחה טוענים שהם פטורים מלשלם. מכיוון שדין הוא, שהשוכר בית ונפל הבית בימי שכירותו, לדעת השו"ע, השוכר צריך לשלם רק על הימים שכבר השתמש בבית (שו"ע חו"מ שיב,יז), יש אומרים שהשוכר חייב לשלם את כל דמי השכירות גם עבור הימים שלא השתמש בהם, שהשוכר נחשב כאילו קנה את הבית לימים (רמ"א שם). הסכמת הפוסקים שאם השוכר כבר שילם מראש, אין המשכיר חייב להחזיר את הכסף, אך אם השוכר עדיין לא שילם את דמי השכירות אין חייב לשלם על הימים שלא גר בבית. נראה שבעלי השמחה יצטרכו לשלם רק את חלק ההנאה ולא את מלוא הסכום (כתר תורה, תרומה תשפ"ו).

תפילת גויים
יש אומרים שמכיוון שחובת התפילה היא מצד השכל, על כן גם בני נח חייבים בתפילה (אור שמח תפילה א, ב), ויש אומרים שבתפילה קבועה אינם חייבים שהיא לא בכלל ז' מצוות בני נח, אך בתפילה, כשיש צורך כגון חולה או שאין לו פרנסה הוא חיוב גם על הגוי, משום שהוא חלק ממצוות האמונה בה' (אגרו"מ או"ח ב, כה). יש אומרים שכל עניין התפילה שייך אצל ישראל שהרי תפילות נתקנו כנגד האבות או כנגד התמידין, ועוד שבגמרא נאמר שאין הציץ מרצה [מכפר] על דם קרבנות של גויים אם הוא נטמא, ש'גוים אינם בני הרצאה'. ועם ישראל נחשבים 'קרובים' אל ה', ונראה שאם מתפללים אין תפילתם מתקבלת לשמים ואינה נכנסת לפני הקב"ה (משנה הלכות יג, ח). _לפענ"ד, יש מקום לתפילת גויים, ובוודאי כשיש איזשהו צורך לגוי כגון חולה או פרנסה הגוי חייב להתפלל וגם אפשר להתפלל על הגוי (הרב הלוי)._

ברכת הגומל במקום קרבן תודה
יש שדימו את ברכת הגומל להקרבת קרבן תודה ולכן המברך צריך לעמוד, ואין מברכים הגומל לכתחילה בלילה (בא"ח ש"ר עקב, ג). מאידך, יש שאמרו שאין זה ממש כאילו הקריב קרבן, ומכל מקום טוב להמתין אחר קריאת התורה כדי שיודה בפני עשרה ועוד שקריאת התורה היא כקרבן וטוב להודות אחר הקרבן ובמקום צורך יכול לומר לכתחילה בלילה (שו"ת חת"ס או"ח נא). יש כתבו שאמנם ברכת הגומל היא במקום קרבן, אך הסיבה לאומרה ביום, שכן דין הברכה כהלל שנאמרת בעמידה וביום (פתח הדביר ריט,יב). _לפענ"ד, רצוי לומר ברכת הגומל ביום, ובשעת הצורך אפשר לומר בלילה (הרב הלוי)._